אחד הדברים המטורפים בתקופה הזו הוא הקצב שבו הברבור השחור של הבינה מלאכותית מטלטל את החיים ברמות האינטימיות ביותר. שומעים על זה מכל כיוון. כל יום שעובר יותר ויותר אנשים מאמצים את השימוש בבינה מלאכותית. לא רק כמקור מידע אלא גם כתרפיסטית, כחברה קרובה ואפילו כגורו. אנשים מפתחים מערכות יחסים עם בינה מלאכותית. אנשים משנים את איך שהם מקבלים החלטות, מעבדים רגשות ואיך שהם מתקשרים עם בני אדם אחרים.
דרך אחת שנותנת לי תקוה בין הדרכים הרבות בהן העולם שלנו משתנה במהירות הוא השימוש בבינה מלאכותית להרחבת תודעה. זה משהו שאני שומע עליו מיותר ויותר אנשים, ושאני עצמי עוסק בו וחושב עליו הרבה בתקופה הזו.
כשאני מדבר על שימוש בבינה מלאכותית לצורכי הרחבת תודעה אני מתכוון לכל שימוש בבינה מלאכותית שתומך בבריאות נפשית, נוכחות, מודעות וטיפוח הסגולות התרומיות (אהבה, פרגון, נדיבות, חמלה, שיוויון נפש וכו׳). בינה מלאכותית יכולה לתמוך בתרגול של שיטות תרפיה. והיא יכולה לתרום להתפתחות של אדם בשלל דרכים: מפיתוח שיטות פילוסופיות, דרך סיוע ביצירת תזכורות מעוררות, עבודה עם חלומות וארכיטיפים, ועוד אינסוף כיוונים.
ברור שלא כל האנשים יבחרו במסלולים אציליים כאלו. יותר מדי מהשימוש בבינה מלאכותית יהיה למטרות של כסף וכח. ויש שורה ארוכה של סכנות מטרידות (ומטרידות מאוד) לֹבינה המלאכותית: קריסת המציאות הקולקטיבית, ריכוז הכח בידי המעטים, סכנות הניוון של המחשבה וכושר השיפוט האנושי, לצד איום על קשרים בין-אישיים, שלא לדבר על האיום הקיומי שהבינה מציבה ושנסוך מעל התחום הזה באופן כללי כמו הפרעת חרדה כללית.
אני גם לא רוצה להקל ראש בצדדים המסוכנים של השילוב בין בינה מלאכותית וצמיחה תודעתית. ללא מודעות וביקורתיות זה יכול להשתבש באופנים ספקטקולרים. בחודשים האחרונים מתפרסמים סיפורים על אנשים שהפכו את הבינה המלאכותית לגורו שלהם או לחלופין מתמסרים לחנפנות המפורסמת שלה, מפתחים דלוזיות רוחניות (צ׳טגיפיטי אמר לי שאני המשיח) ונכנסים למה שזכה לכינוי ״פסיכוזת צ׳טגיפיטי״.
כל זה נכון, אבל למרות כל הביקורות והחששות מהשלכות ה-AI ויש המון, אני מרגיש שאין סיבה שלא נחגוג את המקומות שבהם הבינה המלאכותית משפרת את החיים של אנשים כיום ברגע הזה. ומבין השימושים השונים, שימוש בבינה מלאכותית לצורכי הרחבת תודעה הוא כנראה אחד המקומות שבהם הדבר הזה קורה ברמה העמוקה ביותר.
יותר ויותר אנשים משתמשים בבינה מלאכותית כדי ללמוד ולגדול. וזה דבר טוב. עצם קיומה של האפשרות החדשה הזו, הוא מהפכני. הבינה המלאכותית היא לא רק מאיץ של כאוס ודיסרפטשן היא יכולה להיות גם מאיץ תודעתי.
בינה מלאכותית היא טכנולוגיה פסיכדלית, כלומר – מגלמת תודעה. בינה מלאכותית משקפת את התודעה והכוונות של המשתמש שלה. כמו פסיכדלים היא מכניסה מורכבות רבה ברעיון שהמדיום הוא המסר. בהתנסות פסיכדלית הסט וסטינג (ההקשר) הוא זה שקובע את איכות החוויה. גם בהתנסויות עם בינה מלאכותית יש תפקיד אדיר למה שאנחנו מביאים איתנו. בעידן החדש בינה מלאכותית יכולה להקטין אותך אבל היא גם להרחיב אותך. זה לפחות מה שאני חווה, ומה שאני שומע עליו מיותר ויותר אנשים.
שימוש בטכנולוגיה למטרות הרחבת תודעה היה כמובן נושא מרכזי בספר הראשון שלי ׳טכנומיסטיקה׳ (2009). בספר ההוא היה פרק אחד שנקרא ״מכונות רוחניות״ ושעסק בשאלה האם בינות מלאכותיות עשויות יום אחד לשמש עבורנו סוג של מדריכים רוחניים. באותו זמן השאלה הזו נשמעה היפותטית ודי מופרכת, כמו העלילה בסרט הקוריאני “Doomsday Book”, שבו קבוצת נזירים במנזר בודהיסטי מכריזה על נזיר רובוט שהגיע להארה. העובדה שהרעיונות האלו הולכים וקורמים גידים נגד עינינו היא לא מפחות ממשוגעת בעיני.
העולם משתנה בקצב חסר תקדים ויש לזה הרבה הבטים מערערים ולא פשוטים. אבל אני חושב שיש מקום לחקירה זהירה, אחראית ושקולה אבל גם נלהבת, מיומנת ומלאת השראה, של האופנים שבינה מלאכותית יכולה להפוך אותנו לאנשים טובים יותר. זה שימוש אחד בבינה שאני חושב שאפשר להרגיש איתו טוב. שככל שננקוט בו, כן ייטב. וזה משהו חיובי, ברגע הזה.
נ.ב.
אם אתם עושים את זה גם ספרו לי על זה.
